הרצאות על הגות | הרצאות על חז״ל

חז"ל - ראשי תיבות: "חכמינו זכרם לברכה", הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני, החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

 

לפני שנדון בהרצאות על חז״ל, נספר לכם כי חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה ומהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות. חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:

  1. זוגות: התקופה נפתחת עם שני החכמים שמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו, וממשיכה עם חמישה זוגות של חכמים מימי בית שני, אחד שימש כנשיא הסנהדרין והאחר כאב בית דין. הידועים שבהם הם הלל ושמאי.
     

  2. תנאים: חכמי המשנה, חיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה. דבריהם נשמרו גם בברייתות המפוזרות ברחבי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, בתוספתא ובמדרשי ההלכה. בין התנאים הבולטים נמנים רבי עקיבארבי שמעון בר יוחאי ורבי יהודה הנשיא עורך המשנה.
     

  3. אמוראים: חכמי התלמוד, שפעלו בתקופה מתום חתימת המשנה ועד לסיום כתיבת התלמוד (משנת 220 עד שנת 500). האמוראים פעלו בשני מרכזים: בארץ ישראל - בטבריה ובציפורי, ובבבל.. בנוסף לשני התלמודים: בבלי וירושלמי נשמרו דבריהם במדרשי אגדה, שהמרכזיים שבהם הם מדרש רבה ומדרש תנחומא.
     

  4. סבוראים: חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים) סוף המאה ה-5) ועד לתחילת תקופת הגאונים (סוף המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). הסבוראים ערכו את התלמוד ופעלו להטמעת תכניו בקרב עם ישראל.

 

 

הנושאים שידונו בהרצאות על הגות, ובהרצאות על מאמרי חז"ל:

א) צורכי אדם.

ב) ביתו של אדם.

ג) בין אדם לחברו.

ד) מדות ודעות.

ה) עולם ומלואו.

ו) ציבור ומדינה וצרכיהם.

ז) ענייני ניחוש ורפואות.

ח) ענייני לחשים.

ט) טוב ורע.

י) משלים ופתגמי חז"ל.

הרצאות נוספות שיכולות לעניין אתכם:

הרצאות על נומרולוגיה