המספר 10

 

למספר 10 שמהווה את הבסיס לשיטה העשרונית, הייתה חשיבות כבר בימי קדם. היוונים ביססו את השיטה המתמאטית שלהם על בסיס 10. ביהדות:

א. 10 המאמרות, שבהם נברא העולם.

ב. 10 הדברות.

ג. 10 ספירות שהם בניין העולם.

ד. המעשר, שמהווה עשירית מכל דבר.

ה. קישוטי המקדש היו על פי בסיס 10: 10 יריעות המשכן, 10 אמות אורך קרשי המשכן, 10 אמות קומת כל כרוב במשכן, 10 אמות רוחב האולם במשכן, 10 מכונות נחושת, 10 ככרות לחם.

ו. הצל שהלך 10 מעלות (מלכים ב, כ, ט).

ז. 10 הניסיונות שניסו בני ישראל את האל במדבר -"וינסו אתי זה עשר פעמים" (במדבר, יד כב), ועוד הרבה.

 

המספר 12

 

המספר 12 הופיע כבסיס לשיטת החישוב התריסרית הקדומה, ונחשב לאחד המספרים החשובים ביותר:

א. 12 האלים של היוונים.

ב. 12 האלים של הרומאים.

ג. 12 הטיטאנים - הענקים.

ד. 12 החוקים של מדינות שונות.

ה. חלוקת הכסף ל - 12 פרוטות בזמנים קדומים.

ו. 12 השליחים בנצרות.

ז. 12 המצביאים של נפוליון בונאפרטה.

ח. 12 הנשיאים שהוליד ישמעאל (בראשית יז, כ).

ט. 12 שבטי ישראל.

י. 12 המזלות שבשמים.

יא. 12 חדשי השנה.

יב. 12 האנשים שיהושע קרא להם, אחד מכל שבט כדי שישאו אבנים על גבם מעבר לירדן לאות זיכרון (יהושע ד, ד).

יג. 12 עבדי דוד (שמואל ב, ב, טו).

יד. 12 הנתחים שביתר איש יהודה את פילגשו (שופטים יט, כט).

טו. משמרת חשביה בבית המקדש: "השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר" (דברי הימים א, כה, יט).  

טז. במגילת אסתר - בשנים עשר לחודש אדר הגיע דבר המלך, שבטלה הגזירה מעל היהודים (מגילת אסתר ט, א). 

יח. שנים עשר אלף הפרשים, שהיו לשלמה המלך (מלכים א, ה, ו; שם, י, כו), ועוד.

​

המשמעות האוניברסאלית של המספר 13

 

באופן כללי אציין כי בימי קדם ייחסו למספרים האי זוגיים מזל גבוה, ואילו המספרים הזוגיים נחשבו כ"נחותים" מבחינה "מזלית". תפיסה זו מצאה את מקומה גם בקבלה. מספר זה נחשב על ידי רוב העמים הקדומים למספר שלילי וחסר מזל, כיון שהוא אינו ניתן לחלוקה למספרים שלמים. הנוצרים הדגישו נקודה זו, וציינו את הארוחה האחרונה של ישו שבה סעדו 13 איש, וביניהם יהודה איש קריות הנחשב על ידי הנוצרים לבוגד. לעומתם, ביהדות נחשב מספר זה לחיובי: י"ג העיקרים, י"ג מידות הרחמים ("י"ג מכילן דרחמי"), שנת י"ג כשנת בר מצווה ועוד. 

 

המשמעות האוניברסאלית של המספר 40

 

משמעויות שונות נתנו במשך הדורות גם למספרים גבוהים. אחד המספרים בעלי החשיבות הגבוה ביותר, הוא המספר 40.

בתנ"ך מופיע מספר זה רבות, והוא מציין את משך הזמן עד לסיום אירוע מסוים, שבו הושגה מטרה מסוימת.

א. המבול בימי נח ירד 40 יום ו-40 לילה, עד שהיקום נמחה.

ב. משה רבנו עלה על הר סיני שלוש פעמים, ובכל פעם שהה שם 40 יום ו-40 לילה. בפעם ראשונה עלה בו' בסיון לקבל את הלוחות הראשונים, ושהה בהר 40 יום ו-40 לילה.

ג. משה רבנו עלה להר סיני בפעם שנייה ביח' בתמוז, שהה בהר 40 יום ו-40 לילה,  והתפלל לאל שיסלח על חטא העגל.

 ד. משה רבנו עלה להר סיני בפעם בשלישית בא' באלול, ושהה בהר 40 יום ו-40 לילה כדי לקבל את הלוחות השניים. כעבור 40, ביום הכיפורים, אמר לו האל: "סלחתי כדבריך".

ה. בני ישראל הלכו במדבר 40 שנה, עד שהגיעו לארץ.

ו. 40 שנה הם שנות דור, הזמן שבו מתו כל דור יוצאי מצרים.

ז. בימי שלמה שקטה הארץ 40 שנה.

ח. אליהו הנביא הלך במשך 40 יום, עד שהגיע להר חורב,.

ועוד רבות.

באסלם מציינים את 40 רעיו של מוחמד. בסיפורים: עלי בבא ו-40 השודדים.